הקבלה וחכמות העולם

שבע חכמות עיקריות יש בעולם, כך אמרו החכמים כבר מזמן. ביניהן חכמת החשבון, הנגינה, הרפואה ועוד. האם יש מכנה משותף לכולן? מה קובע לאיזו חכמה נמשך אדם מסוים? והכי מסקרן: למה התכוונו חכמי ישראל באומרם שחכמת הקבלה כוללת את כל חכמות העולם? מסע בעקבות הגילויים הכי גדולים, בעזרת רגש ושכל עליונים.

המתמטיקה, אם נתחיל דווקא ממנה, היא לא רק חישובים יבשים, מספרים ונוסחאות למיניהן, אלא הרגשה. עבור הגדולים שפיתחו אותה, היא מבטאת את אופני ההתקשרות הנכונה שיש בין כל חלקי הטבע. זוהי פנימיותה של המתמטיקה, ואלה שנמשכו אליה היו בעלי נטייה לעבד את הקשרים שגילו בטבע לכדי נוסחאות קשר מיוחדות שאותן הרגישו. בראייה פנימית הם ראו כיצד קשורים הדברים יחד, בין האבנים, ובין הצמחים, ובין העננים, ובין בני האדם, ואת כל הקשרים האלה הביעו בנוסחאות מיוחדות.

בדומה לכך המוזיקה היא לא רק צלילים, אלא הבעה של תופעות טבע שונות. אם ניקח לדוגמה את באך, אחד המלחינים הגדולים בהיסטוריה, אפשר לומר שהוא לא היה יכול לנגן אחרת. ההרמוניה והקשרים שהוא גילה בטבע היו מוכרחים לבוא לידי ביטוי דווקא ביצירות כאלה. גם בריקוד או בציור כך קורה, האמנים הגדולים מביעים את התפעלותם מהחיים, מהיקום, וכן הלאה.

חכמת הרפואה היא אמנות בפני עצמה. בעבר, הרופאים הטובים הרגישו מה לקוי בהרמוניה של הגוף והעולם הסובב, ובהתאם לכך היו ממליצים לאדם על כל מיני דברים שיוכלו להשיב את האיזון. גדולי האסטרונומים היו מתבוננים בשמיים ורואים בהם הכול. קשרים, יחסים, צורות התקשרות, שפה שלמה.

לו יכולנו לחקור לעומק היינו מגלים שכל חכמות העולם מתארות את אותן נוסחאות קשר שיש בטבע, רק בשפות שונות כמו מספרים, צורות, צלילים, תנועות, או חוקים פיזיקליים. מה שקובע לאיזה סוג של חכמה או תחום עיסוק נמשך אדם מסוים הוא שורש הנשמה שלו, שבו מוגדרות נטיות כאלה ואחרות. למעשה, כל חכמות העולם הן ביטוי של נשמת האדם. כך מלמדת חכמת הקבלה, אשר מגלה את השורש לחכמות כולן.

חכמי הקבלה נקראים גם מקובלים. הם מגלים את ההרמוניה, החכמה, ההתקשרות שבין כל חלקי הטבע, ולמעלה מהכול את “מחשבת הבריאה”. המקובל רואה את כל הבריאה מתחילתה ועד סופה. הוא מכיר את כל חכמות העולם לא בצורה שבה מגלים אותן חכמי העולם הזה, אלא כפי שהן נובעות מהשורש העליון שנקרא “בורא”. אל השורש הזה הוא מתקשר, ובמערכת הא-לוהית הוא חי.

זוהי מערכת עליונה אשר מפעילה את רשת הכוחות שמתגלים בעולמנו, מקדמת את גילוי כל החכמות, האמנויות והמדעים ובעזרתם את התפתחות הנבראים אל מצבם המתוקן, הסופי. המקובל כבר נמצא במצב הזה, ורואה כיצד כל הדברים המתגלים בעולמנו מביאים לשם.

בעבר, אנשים הגיעו ללימוד חכמת הקבלה דרך לימוד שבע חכמות העולם, אבל בזמננו אין צורך בכך. התפתחנו למצב שבו אפשר כבר ללמוד ישירות את חכמת הקבלה, ועל ידה לקדם את עצמנו לאותה מטרה סופית שאליה האנושות כולה צריכה להגיע.

התנאי להשגת מחשבת הבריאה הוא מימוש הכלל “ואהבת לרעך כמוך”, למלוא עומקו. התנאי הזה מדבר על יציאה מגדרי האגו האנושי, התעלות מעל הטבע המקורי שלנו כנבראים אל טבע הבורא. עניין זה הוא שמבדיל בין חכמת הקבלה ליתר חכמות העולם, אשר אינן מצריכות רכישה של טבע חדש.

חכמת הקבלה מספקת שיטה מעשית לפיתוח אהבה לזולת, בעבודה בקבוצה קטנה של אנשים והדרכה צמודה. בתהליך ההתפתחות הזה מחשבת הבריאה נפתחת לאדם רק לאחר שהוא רוכש יחס אחר, גישה אחרת למציאות, ובזכות כך מתחיל לראות את המציאות בצורה בלתי תלותית, כמו שהיא. הוא כבר לא צופה עליה מתוך הגוף שלו, אלא במבט של הא-לוהים. הוא רואה את המציאות כמו שהבורא רואה אותה, מבין אותה כמוהו ולכן רוכש חכמה א-לוהית.

אם כן, השגת החכמה הא-לוהית תלויה בפיתוח טבע שני של אהבה. שבמקום לאהוב את עצמי, אני יוצא מעצמי אל מה שמחוץ לי. ואז אני מגלה שמחוץ לי נמצא רק א-לוהים. לא המון בני אדם בעולם גדול ומבולגן, אלא רק כוח עליון, אחד, שתכונתו היא אהבה ונתינה טהורה.

מן המקורות

“שמח אני שנבראתי בדור שכזה, בו מותר לפרסם את חכמת האמת”.

בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר “תורת הקבלה ומהותה”

“כל עניני הבריות מתנהגים על פי הנהגה אחת פנימית. והפנימיות מתלבשת בכל הבריות. והוא מה שאמרו: ‘הטבע’ כמנין ‘א-לֹהים’ (86)”.

רמח”ל, כללי ספר מלחמות משה, כלל טו

“במקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים – משם מתחלת חכמת הקבלה”.

רבי נחמן מברסלב, שיחות מוהר”ן, רכ”ה

“כשם שהאדם צריך להתרגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ילמד את דרכיו ומעשיו על פי אותם החוקים השולטים בעולם, שהוא בעצמו גם כן חלק מהם, והם שולטים בתוכו כמו שהם שולטים מחוץ לו – ככה יותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה, שהוא חלק ממנה”.

הראי”ה קוק, אוצרות הראי”ה, תשמ”ח, ד, עמ’ כג

“כדי להוסיף כאן איזה פסיעה קדימה בדרך מדעית רק לחכמת הקבלה אנו צריכים. כי כל החכמות שבעולם כלולות בחכמת הקבלה”.

בעל הסולם, מאמר “החרות”

“עיקר הפלא שבחכמה זו, היא ההתכללות שבה, כלומר, שכל פרטי המציאות הגדולה הולכים, על ידה, ומתכללים ומשתלבים ומתייחדים, עד שבאים בדבר אחד – הכול יכול וכללם יחד”.

בעל הסולם, מאמר “תורת הקבלה ומהותה”

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד”ר מיכאל לייטמן, שיחה 936,937 כחלק מסדרת התוכניות “חיים חדשים” המשודרות בערוץ 66 ובאתר “קבלה לעם” – www.kab.co.il

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *